מאירי על חולין נ״ה א

1 היה הכלי מסאתים ולמעלה עד חמש סאין או עד כמה שיעור שבריו לקבל טומאה בלוג:

2 מגדולי המחברים פירשו סיכת קטן כדי סיכת אדם קטן כלו והוא שיעור מרובה ופסקו בענין זה שאם היה הכלי כשהיה שלם מחזיק מכדי סיכת קטן עד סאה שיעור שבריו כרביעית מסאה עד סאתים בחצי לוג מסאתים ולמעלה בלוג נראה שהם מפרשים שיעורם כדי סיכת קטן עד לוג כלומר שיהא הכלי מתחלתו לפחות שבשיעורין מחזיק כדי סיכת קטן ושיעור השבר לגדול שבשיעורין עד לוג ואין גורסין מלוג עד סאה ברביעית אלא עד סאה ברביעית כלומר כשמחזיק מכדי סיכת קטן עד סאה ברביעית על הדרכים שביארנו:

3 אע"פ שהאשה מיטמאה בכתם הנמצא בחלוקה עד כגריס כמו שיתבאר במקומו לא אמרו בשיעור זה להחמיר אלא להקל וגריס מצומצם כפחות מכגריס בענין זה ותולין הכתם במאכולת או באיזה דבר כמו שיתבאר במקומו:

4 ניטל הטחול מכל וכל כשרה ניקב אם ניקב בראש הדק שבו והוא מחציו ולמטה בחציו שמצד הזנב כשרה ואם ניקב בראש העבה והוא מחציו ולמעלה בחציו שמצד ראש הבהמה טרפה אף ראשו העבה אם לא עבר הנקב מעבר לעבר אפי' לא נשתייר אלא כעובי דינר זהב כשרה והוא שאמרו בסמוך ולית הלכתא כרב עוירא ולא אמרן אלא בקולשיה אבל בסומכיה טרפה ואי אישתייר כעובי דינר זהב דלא איבזע כשרה ודינר זהב זה קבלנו מרבותינו שיעור עוביו כעובי דינר זהב שבידינו שהוא עובי מועט ויש בזה חולקים ומצריכים שישאר שם כעובי מחציתו של טחול ואין דבריהם נראין:

5 נחתך הטחול דינו כניקב ואם בצד הדק כשרה ובצד העבה טרפה ויש מי שמדמה נחתך לניטל ואף מצד העבה כשרה וממה שאמרו כאן בלישנא בתרא ניקב לחוד ונחתך לחוד כלומר דניקב הוא מכאיבה יותר ואינה חיה אבל נחתך דינו כניטל וכשרה וכן כתבוה גדולי פורווינצא בחבוריהם אלא שראוי להחמיר באיסורי תורה וכל שכן בטעמא דמיסתבר וכל שכן שלשון ואיבעית אימא אינו קרוי לישנא בתרא:

6 שני טחולים שנמצאו אם לא היה היתר סמוך לעקר כשרה שהרי אף אם תפרש שכל היתר הרי הוא כמי שניטל אף העקר הרי ניטל הטחול כשר ואם תפרש כניטל היתר הרי נשאר הראשון:

7 היה היתר סמוך לעקר אף זו כשרה שאף אם תפרש כל יתר כנטול כביטל היתר ונשאר העקרי נקוב אע"פ שהיה סמוך לו מצד עביו שאתה דן עובי הטחול בנקוב הרי נשאר בו כעובי דינר זהב ומ"מ יש מי שאוסר בזה והוא שמפרש כל יתר כנטול כניטל העקר עם מקומו והרי הוא כמי שניטל עם כל העובי ונחתך העובי הרי פרשנו לדעתנו שטרפה:

8 טחול של עוף עגול הוא כמו ענב ואין בו לא עובי ולא קלישות ומתוך כך כתבו מגדולי המחברים שאין נקב פוסל בו כלל ולא נאמר כל טרפות שבבהמה כנגדן בעוף אלא באיברים הדומים משל זה לזה ויש מי שמחמיר ליאסר בנקב בכל מקום שבה:

9 מי שחתך חתיכה מעובר שבבהמה והניחה בתוכה ושחט אחר כן את האם הרי אותה חתיכה ניתרת בשחיטת האם כעובר עצמו ומותרת חתך מן הבהמה עצמה מן הדברים שלא נפסלה הבהמה בחתוכו כגון מן הטחול מצד הדק כמו שביארנו ומן הכליות אע"פ שהניח החתיכה בתוכה לא הותר בשחיטת עצמה ואסור כמו שיתבאר בפרק רביעי:

10 הכליות שניטלו או שניקבו לחוץ או שנחתכו כשרה הן בשתיהן הן באחת מהן ואע"פ שבחתך מיהא אמרו למעלה בסמוך הוא הדין דבהמה נמי אסירא ההיא אטחול קיימא אבל בכליות ודאי כשרה וכל שכן ללישנא בתרא שאמר ניקב לחוד ונחתך לחוד כמו שכתבנו היה לקות אף באחת מהן טרפה ודוקא בשהגיע הלקות למקום חריץ שבו והוא לובן היוצא מתחת המתנים הנכנס בתוך הכוליא:

11 לקות זה חכמי הצרפתים פירשו בו מוגלא ואע"פ שלענין פסק כך הוא אין הדברים נראין לענין פי' שהרי אמרו על לקות זה שכיוצא בו אף בריאה טרפה והדבר ידוע שמוגלא בריאה כשרה אלא לקות זה הוא בשר המתמסמס ונופל חתיכות חתיכות והוא שנאמר על כיוצא בה שכל שהרופא גוררו ומעמידו על בשר חי ודבר זה אף בריאה פסול כמו שהתבאר ויש מפרשים לקות זה בשנוי מראים ואין הדברים נראין לקתה בדרך זה והגיע למקום חריץ טרפה וכן אם נתמלאת מוגלא או מים עכורים אע"פ שלא הסריחו או מים סרוחים אע"פ שאינם עכורים והגיע למקום חריץ טרפה אבל אם נתמלאת מים זכים ולא הסריחו וכן לקתה ולא הגיע למקום חריץ כשרה: